עיבוי עמודים

עיבוי עמודים עונה על צורך שונה משיקום בטון ולא תמיד יודעים באיזה טיפול יש לבחור (ראו מאמר מפורט בנושא שיקום בטון).
דמיינו בראשכם מגדל מים, לרוב המבנה ימוקם על הר או גבעה ולמרות המיקום הגבוהה עדיין יגביהו עוד את המיכל על ידי בניית עמודים.
רוב מגדלי המים עומדים על עמודים גבוהים והמשקל המופעל על אותם העמודים הכולל את המיכל והמים ועוד כמה כוחות שלו אפרט כאן.
כל המשקל הזה לוחץ על העמודים כלפי מטה וכמובן שמדובר על לחיצה קבועה לאורך זמן רב, כך שאין הרבה משתנים במשוואה הזאת.
אם תיקחו מקל עץ דק וארוך, תפעילו עליו לחץ מלמעלה כלפי מטה תמצאו שמוט העץ מתחיל לקבל בטן ומתכופף לצדדים.
עמודי הבטון גם הם יכולים לקבל כיפוף ולכן מסדרים אותם בצורת עיגול ומעבירים בינם חישוקי בטון על מנת לחזק את יציבותם.

קורה שעמוד מקבל כיפוף ולכן יש לבצע עבודת עיבוי עמודים על ידי הוספת קוטר לצורך חיזוק העמוד.
בדרך כלל עבודת עיבוי העמודים תכלול גם טפסנות והוספת ברזל מסביב לעמוד וביצוע יציקות בטון להוספת הקוטר.
עמודי בטון מסוג זה, בנוסף להוספת הברזל מצריכים גם שכבה אשר תעטוף את הברזל בלפחות שמונה עד עשרה סנטימטרים, מהיקף הברזל עצמו כך שלא תהיה תזוזה של הברזל.

מקרה נוסף אשר מצריך עיבוי עמודי בטון הינו כאשר העמוד מתפורר או נפגע על ידי שינוי בבניין (הוספת קומות), או מצב של פגיעה לדוגמא של רכבים בעמוד.
הרי שאין סיבה לעבות עמוד אם המצב לא השתנה, שכן העמוד תוכנן לשאת את המשקל הקיים ולהחזיק לאורך זמן, אין סיבה לעבות ללא שינוי או פגיעה בעמוד.

מתי צריך לבצע שיקום בטון?
שיקום בטון מתחיל כאשר ישנם סדקים בעמוד.
שיקום בטון נדרש כאשר העמוד מאבד את תצורתו.
שיקום בטון נדרש כאשר הברזל הינו חשוף.
שיקום בטון נדרש כאשר מדובר בפגיעה נקודתית.

ההבדל הנוסף הינו שעיבוי עמודי בטון מחייב נוכחות של מהנדס קונסטרוקטור אשר חותם ומפקח על הפרויקט וזה ממש לא קשור לטיב הקבלן, שכן מדובר בחוק ולפיו כל שינוי בעמודי הבטון מחייב נוכחות של מהנדס.
שיקום בטון אינו מצריך נוכחות של מהנדס ולמעשה ניתן יהיה לבצע עבודה זו על ידי קבלן עם ניסיון בשיקום.
ישנה מערכת של חומרים מבית סיקה ומפרטי עבודה של מכון התקנים הישראלי אשר מפרטים על אופן ביצוע השיקום ושיטות העבודה אותן יש לבצע לצורך שיקום הבטון.

 

שיקום עמודי בטון ועיבוי

עיבוי עמודים כפעולה בעלת היבט בטיחותי ראשון במעלה
עיבוי עמודים הינה פעולה בעלת היבט בטיחותי ראשון במעלה שיש לבצעה בהקפדה יתירה, תוך שמירה על כל הוראות הבטיחות המתאימות. חשוב להדגיש כי מלאכות מסוג זה מחייבות תמיד ביצוע בהתאם למפרט טכני של קונסטרוקטור או מהנדס, הנוכח בשטח במהלך ביצוע הפרויקט, בוחן ומאשר שהכול אכן מתבצע באופן תקין בכל שלב משלבי העבודה השונים.

בטרם תחילת הפעולות לעיבוי עמודים מתבצע על פי הצורך חיזוק המבנה באופן זמני באמצעות רגלי מתכת. השלב ההתחלתי מורכב מקילוף כל הטיח והשפריץ, וכן פתיחתם של כל הסדקים הקיימים בעמוד וסילוק חלקי הטיח והבטון הרופפים, עד לחשיפת ברזלי-זיון החלודים.

הטיפול ברזלי-זיון החלודים כולל את חשיפת הברזל הפגוע עד לסנטימטר אחד מכלל היקפו, ניקוי יסודי של הברזל מכל הקורוזיה עד לקבלת ברק מתכתי, וטיפול בברזל באמצעות סיקה מונוטופ 610 המהווה חומר מגן וממיר חלודה, ולאחר מכן מריחה בסיקה רפ, שהינו חומר צמנטי בעל סיבי זכוכית המעניקים לו גמישות וקשיחות. בנסיבות מסוימות עולה הצורך בהחדרה ועיגון של רשתות ברזל חדשות אל העמוד בטרם הטיפול בחומרים הצמנטיים.

עיבוי עמודים- במה כרוך התהליך?
בדרך כלל נהוג לבצע במקביל לתהליכים שציינו גם עבודות חפירה בעומק של כמטר עד מטר וחצי בקירוב סביב העמודים עד לגילוי הקורנס, על מנת לבחון אם פשטה החלודה אף אל עבר החלקים התת קרקעיים של העמוד. במידת הצורך תתבצענה עבודות השיקום של הבטון אף באזורים הללו.

השלבים הבאים בעיבוי העמודים מורכבים מיציקת בטון בעובי של כ-15 עד 20 סנטימטרים מסביב לבסיסו של העמוד הקיים והוספת קוצים מברזל. המשכו של התהליך כולל את קשירתם של מוטות הפלדה מן היסוד עד לגובה של כ-20 סנטימטרים מתחת לתקרה, ביצוע תבניות עץ עבור היציקה, ויציקת הבטון במטרה לעבות את העמוד בקוטר של כ-10-12 סנטימטרים בקירוב.

חשוב להקפיד וליצוק את תערובת הבטון תוך ביצוע ויברציה, לשם מניעת היווצרותם של כיסי חצץ וחללים ביציקה. שלבי הסיום מורכבים ממריחת שכבת טיח צמנט סביב העמוד המעובה, כיסוי בשכבת שליכט או שפריץ דק על העמוד, וצביעתו בחומר איטום אקרילי במספר שכבות.

הצורך בעיבוי עמודים בנסיבות של ליקויים בתהליך הבנייה
התיאור המפורט של התהליך לא נועד להפוך אתכם למהנדסי בניין כי אם להבהיר את חשיבותה של ההתקשרות עם חברת בניית מוכרת ורשומה אצל רשם הקבלנים מטעם משרד הבינוי והשיכון, המעסיקה מהנדס או קונסטרוקטור המלווה את הפרויקט החל משלבי התכנון ועד לסיומו. עבודות שיקום מסוג זה מחייבות הקפדה מוחלטת על האיחוי שבין התשתית הקיימת לבין חומרי השיקום, כאשר כל כשל באיחוי עשוי להוביל להחלשת המערכת ואף לכשל מוחלט של כל פרויקט השיקום.

הצורך בעיבוד עמודים מתקיים כאשר מתחילים להיראות סימני סדיקה בעמודי הבטון. במקרים אחדים התופעה נובעת מליקויי בנייה בשלבי הקמתם של העמודים. בתהליך הקמת עמודי הבטון בונים תבניות ומכניסים אל תוכן כלונסאות הברזל במטרה להעניק לעמוד את חוזקו.

אל התבנית יוצקים בטון אשר עוטף את כלונסאות הברזל. בנסיבות בהן כלונסאות הברזל הונחו בסמוך מידי אל הדפנות, הדבר יוביל לכך שלחצים המופעלים על העמוד יגרמו במהלך השנים לתזוזת הברזל כלפי חוץ. סדיקת עמודי הבטון מאפשרת חדירת רטיבות או לחות והתחלת היווצרות של קורוזיה פנימית המאיצה את תהליך הבלאי. במצבים הללו נדרשות עבודות היקפיות לשיקום הבטון.

עמודים פגומים ומתפוררים- כפצצת זמן מתקתקת
תהליך הקורוזיה של כלונסאות הברזל מוביל להתנפחותו, ולדחיקת הבטון החוצה. הסממנים הם ההתפוררות והופעת סדקים בטיח. הזנחה לאורך זמן עשויה להוביל להתפתחותם של סדקים פנימיים, המנטרלים את העמוד בהיבט הייעודי הפיזיקאלי שלו, והוא אינו מתפקד עוד כעמוד תומך כחלק ממערך העמודים אשר נושאים את כל כובד משקלו של המבנה.

במצבים הללו שבהם העמוד הפגום מנוטרל, הנטל של נשיאת משקלו של המבנה נחלק בין פחות עמודים, כשכל עמוד תקני נאלץ לשאת משקל גבוה יותר מהמשקל שהוא תוכנן לשאת בעת בנייתו. במידה ואין מדובר בעמוד סדוק בודד, ויישנם עוד מספר עמודים הנמצאים בתהליך של הסדיקה וההתפוררות, אזי המבנה מהווה בגדר פצצת זמן מתקתקת, ומוגדר כמסוכן ביותר למגורים. מומלץ שלא להמתין שהבניין יגיע למצבים הללו, ולטפל בבעיה כשהיא עדיין בחיתוליה.

על כן, במידה והנכם מבחינים שישנם סדקים בעמוד, שהברזל הינו חשוף או שהעמוד מאבד את צורתו המקורית מוטב לפנות אל אנשי מקצוע מיומנים ואמינים לאבחון הבעיה ולטיפול בליקויים.

שיקום בטון בקירות חיצוניים (הרחבה בנושא קירות חיצוניים)

אחת הבעיות עם שיקום בטון בקירות חיצוניים היא הגישה לאזור שכן מדובר בעבודת גובה הדורשת חציבה וטיוח האזור, על בעל המקצוע להיות אדם המנוסה בגבהים ובעל ניסיון בשיקום בטון.
לרוב הקמת פיגום לצורך שיקום הבטון יכול להיות פתרון יקר מאוד, שכן מדובר בתיקון מהיר יחסית וניתן לסיימו בתוך מספר ימים, כאשר הפיגום מושכר לתקופה מינימאלית של חודש לפחות.
אחד מהפתרונות המתאימים יותר למצב זה הוא שימוש בבמות הרמה או מנוף סל, אם הדבר מתאפשר ויש דרכי גישה, אך גם כאן מדובר בציוד יקר יחסית ויש צורך ברישיון למלגזה.
פיתרון פשוט יותר יהיה שימוש בסנפלינג אשר מאפשר הגעה לכול אזור בקיר וטיפול מהיר בבעיה, יש אומנם מעט מאוד אנשים אשר יכולים לבצע עבודה זו, אך פתרון זה הינו עונה על הצורך ומאפשר שיקום בטון במחיר נוח יחסית.
מדובר בחציבה וסיתות הקירות מסביב לברזלי הזיון ולאחר מכן מריחת חומר לאיטום הברזל מקורוזיה, את הברזל מבטנים בעזרת טיח מיוחד המותאם לעבודה זו.
ניתן לאחר ביצוע האשפרה לסיים עם פיניש מתאים לפי מצב הקירות כמו שפריץ או שליכט צבעוני ועוד.
יש לזכור שמעבר לבעיה של הברזל החלוד בתוך הקירות והתחלת תהליך ההתפוררות, יש גם את נושא האיטום של הסדקים שנוצרו, כאשר תקופת החורף סופגים רטיבות ואף מכניסים רטיבות לתוך המבנה.
סדקים אילו פוגעים ברצפות הבטון וחודרים לקירות, מצב זה גורם לכתמי רטיבות פנימיים ולעובש המופיע בדרך כלל בחיבור בין הקירות והתקרה (מבט פנים).

 

עמית עוז קבלן שיפוצים במרכז הינו חברה איכותית ואמינה, תוכלו למצוא עוד מהרגע הראשון מענה אנושי וסבלני במיוחד.

צוות העובדים הינו אחראי ומגדיל ראש לדרישות הלקוחות, עמית עוז נוכח בכל הפרויקטים ומספק ליווי אישי וחם כפי שצריך להיות.

לקבלת הצעת מחיר ללא תשלום או התחייבות צרו קשר עכשיו !!!

עמית עוז קבלן שיפוצים במרכז ושיקום מבנים, מומחה לשיקום בטון