שפריץ צמנטי מגיע במספר צורות גימור והנו נפוץ מאוד בבניינים בארץ, בשל חוזקו ועמידותו לאורך שנים רבות. המרכיב הראשי בשפריץ הנו חול ומלט אשר יוצרים למעשה תערובת של בטון וביחד עם קוורץ ודבק, מתקבלת שכבה עוד יותר חזקה. ניתן בשלבי ההתזה, לעבור בעזרת מאלג' וללחוץ את השפריץ ומכאן מגיע השם שפריץ לחוץ. מכונת ההתזה הנה ידנית ומגיעה בשתי אפשרויות התזה, ישנה מכונה להתזה חלשה ומכונה להתזת גושי חומר גדולים יותר. אופן ההתזה מתבצעת בצורה ישירה מצד לצד בתנועה איטית, תוך כדי גלגול גלגל שיניים פנימי אשר מתיז את החומר. לאחר ייבוש מלא מדובר על סוג של בטון דקורטיבי, בעל עמידות לשנים ארוכות.

איך מחדשים שפריץ ישן?

מאחר ומדובר בשפריץ אשר הינו כמו בטון דקורטיבי, אפשר פשוט לשטוף בלחץ את הקירות, על מנת לנקות חומרים ושמנים. לאורך השנים פיח מכוניות וצבעים שונים, נדבקו לקירות ומומלץ לנקות אותם היטב לפני שלב ההתזה. ישנם סוגי חומרים שונים או מוכנים איתם מייצרים סוגי שפריץ דק דקורטיבי, אשר לפעמים יכול להתנתק מהקיר. ישנם גם מצבים בהם ההתזה בוצעה על שטח לא נקי, או קירות אשר ספגו רטיבות והלבנים מתחילות להתפורר. במצבים אלו יש להכין את השטח ולנסות ולגרד חלקי שפריץ רופפים, יש לחזק את התשתית על ידי שימוש במפרטים מתאימים. אך אם מדובר על שפריץ חזק ומקובע היטב, פשוט מרטיבים אותו במים וניתן להתיז עליו את החומר החדש.

איך מחליקים או מיישרים שפריץ?

מאחר ומדובר על חומר צמנטי, גם כאן צריך לנקות היטב בעזרת לחץ מים שאריות של שמנים או לכלוך. אם מדובר בשפריץ גס במיוחד, מומלץ לעבור בעזרת פטישון עם אזמל רחב ולהשטיח מעט את השפריץ. אם אין פטישון ניתן לבצע את העבודה בעזרת גרזן, העיקר לנסות ולהוריד את העומק של השפריץ. מבצעים שכבת הרבצה דלילה ביחס של שלוש חול ואחד מלט, על מנת לקשר טוב יותר ולישר מעט את השטח. בשלב השני ניתן לטייח באופן רגיל אך אם רוצים לבצע עבודה ישרה לגמרי, מרכיבים מייקים על הקירות. מייקים הינם פרופילים ממתכת אשר משמשים כסרגלי ישור לקירות, כך שניתן לטייח קירות ולגרד אותם בקו ישר ואחיד. לאחר שלב הטיח ניתן יהיה למרוח שפכטל חיצוני, או חומר יסוד ושליכט אקרילי. למעשה ניתן יהיה לבצע כל שיטת חיפוי כולל אריחים, התשתית של הטיח מאפשרת מבחר של גימורים שונים.

צביעת שפריץ חיצוני

 

שפריץ חיצוני הינו שכיח מאוד בחיפוי לקירות רבים ומגן, מחדירת רטיבות לתוך הקיר. השפריץ מורכב מתערובת של חול, צמנט ומים בתוספת דבקים וקוורץ. התערובת דומה לשכבת הרבצה צמנטית אשר נחשבת לשכבה אוטמת לפני, טיוח הקירות בטיט כשכבה סופית. לשפריץ ישנה יכולת עמידות לאורך שנים רבות ונוטה להתפורר, בעיקר במקרים של הזנחה או חדירת רטיבות.

ישנם מקרים בהם ניתן לראות כשל בזמן ביצוע ההתזה, המתבטא בהתקלפות החומר מהקיר. דבר זה אשר מצביע על חוסר חיבור בשעת ההתזה, נובע מקירות יבשים מידי אשר לא הורטבו מבעוד מועד. לכן חשוב מאוד להרטיב את השפריץ גם כאשר מחדשים את הקירות בהתזת חומר חדש ורוצים לחבר בין ישן וחדש.

שלב ראשון בצביעת שפריץ..

חשוב לנקות את השפריץ הישן בלחץ מים גבוה, על מנת להבטיח הדבקות טובה של חומרים. חשוב לנקות אבק, פיח של רכבים, שמנים ומלחים (שאריות ממי גשם) ואזורים מתפוררים. ניקיון בלחץ מים גם חושף אזורי התקלפות חומר או התפוררות של חומר אשר מצריכים התייחסות.

טיפ – רצוי לעבור בשלב זה עם גיר צבעוני או כל כלי לסימון סדקים אשר מצריכים סגירה.

שלב שני בטיפול בקירות שפריץ..

מאחר והחומר הינו על בסיס מלט, חומר האיטום והסגירה של סדקים צריך להיות מאותו הבסיס. לוקחים דלי עם מעט חול ומלט ומערבבים עם הרבה מים ומורחים, בעזרת מברשת לאורך הסדקים. לפעמים חוזרים על פעולה זו מספר פעמים וניתן על ידי שימוש, בתערובת מוצקה יותר לאטום חורים ואזורים שבורים.

במקרים של התפוררות השפריץ הישן, ניתן יהיה להתיז חומר חדש ולמלא את אזורי ההתפוררות (יש לצפות להבדלים בטקסטורה).

שלב שלישי, צביעת השפריץ..

ניתן על ידי דילול הצבע, לצבוע קירות שפריץ בעזרת רולר רגיל ופשוט. חשוב לדלל בשכבה הראשונה את הצבע עם מים ביחס של 50% מים והשאר צבע. במצב כזה הצבע נספג ומשמש כשכבת יסוד מקשרת לשכבות הבאות ובאם מדובר על צבע עם גוון, שכבה זו תבליט את הפיגמנט עוד יותר בשלב מאוחר יותר.

כצבע אקרילי חיצוני ניתן לבחור:

צבע אקרילי חיצוני – לטמבור יש את סופרקריל ולנירלט יש את נירוקריל ושניהם צבעים טובים, אך הם אינם חומרי איטום. הצבעים אומנם שומרים על הקירות ועוזרים להם עם, התמודדות מול מזג אוויר וקרני שמש. אך ישנם חומרים אשר הינם סמיכים יותר ומותאמים לאיטום הקירות, והגנה טובה יותר מחדירת רטיבות.

רב גמיש – סופר גמיש – מדובר על צבע אקרילי בעל סמיכות גבוהה והינו נחשב לחומר איטום וצבע גם יחד. הצבע הינו גמיש לאחר ייבוש ומשמש כמעטפת גומי עבה לקירות ובכך, מגן מפני רטיבות אך גם בנוי לתנועה כתוצאה משינוי טמפרטורות.

 

 

התזת שפריץ צמנטי באיירלס

 

השפריץ הצמנטי בעבר היה מותז לקיר בצורה של השלכת החומר בעזרת מסטרינה קטנה, כאשר הפועל היה זורק כמויות קטנות של חומר בצורה מסודרת. למעשה אנחנו רואים בניינים רבים המצופים בשפריץ גס מאוד, אשר בוצע בצורה של זריקת חומר ויצירת אפקט השפריץ. למעשה זהו המקור הראשון לחיפוי קירות המעטפת בשפריץ צמנטי או בטון דקורטיבי, אשר מטרתו הראשונה הינה לשפר את אטימות הקירות. מדובר על תערובת של חול, מלט ודבק אשר פועלת כשכבת הרבצה צמנטית ובדרך כלל מתיזים כשתי שכבות על מנת לשפר את מערך האיטום של הקירות. השכבה הראשונה הינה מדוללת ומכילה תערובת המורכבת, מיחס שווה בין המלט לבין החול ומדוללת עם הרבה מים. המטרה של השכבה הראשונה הינה לאטום אך גם לעבוד כשכבה מקשרת, או כשכבת יסוד מקשר בין שכבות הבטון והשפריץ החדש.

התזת שפריץ גס ללא שכבת יסוד מקשרת אשר מאפשרת אחיזה טובה לקיר, תגרום לחלקי שפריץ להתנתק מהקירות בשלב מאוחר יותר. רצוי לעבור על הקירות עם מים לפני התחלת העבודה על מנת לחבר בין החומרים, זמן קצר לפני ההתזה (בדרך כלל בזמן שמכינים את החומר). התזת השפריץ בשלב מאוחר יותר הפך לפשוט על ידי מונה להתזת החומר בצורה ידנית, המופעלת על ידי גלגול גלגל שיניים המתיז חלקי בטון קטנים בצורה מסודרת יחסית. יש לטעון את המכשיר כל כמה שניות על מנת להמשיך את העבודה. מכשיר ידני זה עדיין נמצא בשימוש ומתאים מאוד לעבודות של תיקוני שפריץ קלים, אשר אינם מצריכים דיוק רב ואחידות בטקסטורה הסופית. לרוב ניתן למצוא שתי גרסאות למכשיר ההתזה הידני, כאשר מכשיר אחד מגיע עם שיניים דקות לשפריץ עדין ואילו האחר מגיע עם, שיניים רחבות יותר על מנת להתיז שפריץ גס יותר. שני המכשירים הינם נוחים לעבודה (אם אתם חזקים ביד ימין) ובצורת התזה מצד לצד תוך כדי שמירה על קו ישר, מאפשרת רמת גימור אחיד וניתן לעבור עם מאל'ג שטוח ולהשטיח מעט את השפריץ על מנת ליצר אפקט של שפריץ לחוץ.

 

 התזה באיילרס

בפרויקטים בהם ישנו הצורה להתיז מטרים רבים של חומר, המכונה הידנית הופכת לחסרת יכולת לעמוד בציפיות של בעל המקצוע או בקצב העבודה הנדרש. יש לטעון את המכשיר כל כמה שניות בכמות חומר השווה לכוס בירה קטנה, יש לחזור לאותה נקודה ולהמשיך שוב בפעולת הפעלת גלגל השיניים. כאשר מדובר באלפי מטרים ובכמות חומר צמנטי, המחייב ערבוב של עשרות פעמים תוך שימוש במערבל או בבריכות בטון גדולות. פעולה זו דורשת צוות פועלים גדול מידי ומסורבלת מידי לתקופתנו, כאשר כוח אדם נחשב לדבר יקר מאוד.

מכשיר האיירלס פותר את הבעיה על ידי שימוש במיכל גדול יותר המכיל כמות חומר, אשר ניתן בעזרתה לכסות אזור נרחב יותר. ניתן לכוון את הדיזה כך שהמכונה תייצר התזה אחידה בעובי, אשר ניתן לשלוט בו ולהתאים אותו לפי הדרישות. הטקסטורה הסופית תהייה אחידה וניתן להשתמש באותה המכונה, להתזת השכבה הדלילה יותר וגם את השכבה הסופית. בשימוש באיירלס אנחנו חוסכים בכוח אדם וצוות של שני אנשים יכול לכסות, מטרים רבועים רבים של קירות ביום עבודה אחד. עדיין מדובר בעבודה פיזית מאומצת בהכנת כמויות של בטון צמנטי וברמת הדיוק הנדרשת בזמן ההתזה.

מיכל ההתזה מתחבר לקומפרסור אשר מחדיר את לחץ האוויר ויוצר את פעולת ההתזה, כך שצריך לעבוד עם צינור אוויר ארוך. כמובן שיש גם לקחת בחשבון את נושא הגובה ולתכנן מראש פיגום חמורי ואת הגעת הפועלים, לאזורים השונים עם צינור הלחץ.

 

המשך קריאה נעימה מצוות האתר…